נעים מאוד, יפעת
שמי יפעת כהן ואני שמחה שאתם פה! זה מרגש על גבול האקסטטי!
אני כותבת את הבלוג הזה כדי לממש תשוקה. תשוקה בוערת למילה הכתובה. מאז ומתמיד אהבתי להתבונן, להיות ולחוות את הרגע, ולכן כותבת בעיקר על החוויה המטורפת הזו שנקראת חיים. כולנו אמנם חווים אותה איש-איש בדרכו, אבל כולנו חולקים תשוקות, רגשות ומאוויים. כולנו יודעים מהם אושר, כאב, אהבה, פחד, התרגשות, כמיהה, צחוק ודמעה. וכמו כולנו, לפעמים אני צוחקת ולפעמים בוכה.
לפעמים בוחקת ולפעמים צוכה.
בגיל 5, עוד לפני שידעתי לכתוב, אני זוכרת את עצמי מכתיבה לאמא שלי מהגיגי לבי. מאז אני חיה ונושמת מילים, משפטים, אותיות, פסיקים ונקודות, לאו דווקא בסדר הזה. משרבטת בעפרון, ואחרי אינספור מחיקות, חיצים, סימונים ותיקונים, נולד לו טקסט חדש. טרי. פועם. מבקש זוגות עיניים שיקראו בו.
ובנוסף לצלילה באוקיינוס-מילים, אני מאמינה בריצה למרחקים ארוכים. בהגשמת חלומות. בלהתפעם מכל פעימה. במימוש הדבר הזה שצועק לנו מתוך הקישקע. מאמינה שכל אחד מאתנו יכול לטרוף את החיים במלוא העוצמה, וככזו, אני אוהבת לתת דרור לניצוץ בעיניים. ולהרגיש אותו בנשמה. תמיד.
ועוד דבר חשוב עלי (אולי הכי!), אני אדם מאוד זוגי, ו(כרגע) לא בזוגיות.
רק אניח את זה כאן.
אז אם אתם קוראים שורות אלו, אני מנחשת שאתם אנשים מביני עניין, ובעיקר בני-אנוש. אנשים שאוהבים לצחוק אך הדמעה לא זרה לכם. ואם מסקרן אתכם לקבל טעימה מפרי מוחי הקודח – זה המקום בשבילכם!
ועבור הסקרנים שביניכם, נרגשת לשתף בעוד מספר סקופים עלי (אבל רק בינינו):
- יש תמונה שלי על קרקעית הירח. חללית “בראשית” הכילה קפסולת זמן ובה מוצפנות תמונות חברי הפייסבוק של מקימי המיזם, ולמרות הנחיתה הלא פשוטה, הקפסולה עם התמונות נמצאת אי-שם במכתש הנחיתה!
- אני קמה ב-5 מדי בוקר ושמחה להימנות על מנהלי “מועדון ה-5 בבוקר” הישראלי המבוסס על ספרו של רובין שארמה.
- אני סרן במיל’ בפיקוד העורף. מילואימנקית מזה 18 שנה, ותורמת את חלקי באהבה רבה.
- אני חושבת לרוב מההמיספרה הימנית במוח, אבל גם השמאלית פעילה לא מעט. מצד אחד אני Free spirit שאוהבת ליצור, ומצד שני חובבת חשיבה אלגוריתמית.
- אני זוכרת את חיי מגיל שנתיים ותשעה חודשים.
- אני חובבת בתי קפה. מאוד. ממפה את העולם כולו לפי בתי הקפה בסביבה בה אני נמצאת, בארץ ובחו”ל.
- חייתי מספר חודשים באי התאילנדי קוטאו.
- שוקולד תפוז תמיד משמח אותי.
מקווה שתהנו מהמסע המשותף בין מילותי, וכמובן שאם בחקתם או צכיתם אשמח שתשתפו אותי כאן או בתגובות שבתחתית כל פוסט.
מוכנים לצאת לדרך?
קריאה מהנה!
דיסקליימר
תכני הפוסטים בבלוג הינם מציאותיים להפליא או בדיה מוחלטת. עתים שזורה המציאות בבדיה, ועתים להיפך. הפלירטוט בין האמת לדמיון עובר דרך כל תכני הבלוג.
כל פירוש / הסקת מסקנות הינם על אחריות הקורא בלבד. 🙂
לפוסט הזה יש 4 תגובות
כל הכבוד!!! כתיבה אלמותית!
תודה ליאור! 🙂
תתחדשי מקסיםםם 🙂
תודה מיקי! 🙂