נכתב בחנוכה התשע”ט (2019)
בכל אחד מאתנו קיים “ניצוץ”, כזה הייחודי רק לנו. כישרון מיוחד, חוזקה בולטת, תכונה נדירה…
וכל אחד, בתוככי-תוכו, יודע מה התשוקה האמיתית שלו. מה הניצוץ שלו.
אבל בחיים כמו בחיים, לעיתים עומדים בפני הניצוץ שלנו אתגרים לא פשוטים. ודווקא אז, ברגעי המבחן, כמה קל לנו לשים אותו בצד. להזניח, לדחות, ואפילו כמעט לשכוח אותו…
אז גם כשנדמה לנו שקשה עד בלתי אפשרי, וגם כשמרגיש שאנחנו הולכים וטובעים, וגם ברגעים בהם נדמה לנו שזה אנחנו לבד מול כל העולם, וגם כשנראה שהכל מתפרק… הוא תמיד שם בתוכנו, הניצוץ הפרטי שלנו. מחכה שנעשה לו רק “פוּ…” קטן, ולו הקטן ביותר, כדי ללבות ולו במעט את האש. והיא גדלה, וגדלה, ומרוב התלהבות כבר מתחילה ללבות את עצמה! בדיוק כמו נס חנוכה, כשפך השמן החזיק כנגד כל הציפיות, וכמות שמן שאמורה היתה להספיק רק ליום אחד, הצליחה להבעיר את מנורת בית המקדש למשך שמונה ימים תמימים.
ואותו “שמן” המתדלק את הניצוץ שלנו, הוא בעצם האמונה הפנימית שלנו.
פשוט האמינו בעצמכם, ותנו לנס לקרות מעצמו. יש לכם מספיק שמן כדי לשמור על בעירת הניצוץ. רק הכירו בקיומו ותנו לו להיות, והוא יעשה את העבודה לא רק ל-8 ימים… אלא לחיים שלמים!