ניק קייב בישראל – 20.11.17
לא היה לי מושג איזה פרפורמר ניק קייב. שלמות. טירוף. מעולם לא ראיתי אמן שמפלרטט כל כך עם הקהל, עושה בו כרצונו ומתערבב בו פיזית בלי הפסקה. אמן שעושה לעצמו ניתוח-לב-פתוח כואב מול עשרת אלפים איש, מפזר את הנשמה שלו פיסות-פיסות לחלל האויר, תוך שהוא מדבר עם ג’יזס ועם האל-שלא-קיים-ואולי-דווקא-כן.
אמן שמקונן כל כך, כמעט בכל שיר.
קינה על אב, וקינה על בן. ושם בתווך, בין מוות למוות, עומד הוא. בן שאיבד אב, ואב שאיבד בן. וחי. ומתאבד על הבמה.
ובתוך כל זה, אהבה. כוחה של אהבה. ורגש. וגבר, ואשה. ותזכורת לחיים עצמם.
ריגשת מאוד. ובאת בול בזמן.
תודה.